קוניאק הוא אמנות. וכמו שעל אמנות צריך לדעת איך להסתכל, קוניאק צריך לדעת איך לטעום.
אבל קודם כל נקדיש לו כמה מילים. בכל זאת, קוניאק.
- קוניאק רק מקוניאק – אז כן, כל קוניאק הינו ברנדי אך לא כל ברנדי הוא קוניאק. שכן כדי לקבל את התואר 'קוניאק' צריכה הוועדה הצרפתית שהוקמה לצורך כך (!) לקבוע שאכן המשקה יוצר באזור קוניאק, מחוז שראנט, שבחבל פואטו-שראנט בצרפת. וכן שלפחות 90 אחוז ממנו יוצר מענבי יוני בלאן (Ugni Blanc), פול בלאנש (Folle Blanche) וקולומבאר (Colombard).
- מאסטר בלנדר – לאחר הזיקוק, שנעשה בדודי נחושת מיוחדים שגם להם יש תו תקן ברור שלא ניתן לסטות ממנו, חייב הקוניאק להתיישן לפחות שנתיים בחביות עץ אלון. התוצר הסופי, לאחר התנדפות חלק מהאלכוהול והמים, הוא תוצאה של מיקס ייחודי לכל מזקקה. על הערבוב, החלק החשוב ביותר בכל הסיפור, מופקד מאסטר בלנדר שלרוב גם מקדיש לג'וב הזה את כל חייו. (ברנדי, לעומת זאת, מותר לייצר מכל פרי שהוא – מתפוחים הוא ייצא קלבדוס, למשל, ומדובדבנים זה יהיה קירש – אבל תהליך הזיקוק זהה בסך הכל).
- פה הגביע הוא רק ההתחלה– לגימת קוניאק מתחילה בכלי הקיבול. הגביע צריך להיות שקוף, ובעל קיבולת גדולה יחסית בחלקו התחתון כדי לפזר כראוי את הארומה, אך עם פתח צר כדי שהיא תשחרר לאט. הבחירה בכוס המתאימה תאפשר גם – בדומה ללגימת יין מקצועית – את הערבול ההכרחי לפני הטעימה.
- ממשיכים עם שאיפה בשני שלבים – אחר כך, אחרי ערבול קל בקלאסה, מריחים. אבל לא 'תוחבים את האף' אלא מריחים במרחק של 3-4 ס"מ מהגביע. לשאוף את ה'בוקה', קוראים לזה, והמבינים יגידו שהם מריחים וניל, אגוזים, פרחים או קרמל. השלב השני של ההרחה מתרחש שוב אחרי ערבול, רק שהפעם יש לבצעו קרוב יותר לגביע ותוך כדי שאיפה עמוקה (אפשר גם לעצום עיניים).
- הכל זהב – צבעו של הקוניאק יכול לתת מושג מסוים על גילו. וכאן דווקא הזקנים שולטים לגמרי. ככל שההתיישנות בחבית ממושכת יותר, הקוניאק יהיה כהה יותר. יחד עם זאת, אותה וועדה מסעיף 1 מתירה להוסיף כמות מסוימת של קרמל שלדברי המומחים אינה משפיעה על טעמו ועל כן לא תמיד הצבע הכהה הוא בהכרח מיושן. מיינד יו.
- מקצה לקצה – הלגימה צריכה להיות גדולה מספיק ולאפשר לנוזל להגיע לכל אורך הלשון כדי להפעיל את כל חיישני הטעם: המתיקות שבקצה, המרירות שמאחור והמליחות והחמיצות שבצדדים. אם מצליחים לשמור את הלגימה בחלל הפה למשך 10 שניות לערך, ישתחררו כמעט כל טעמיו של הקוניאק. כאן המקום גם להרגיש או לפחות להגיד אם הוא מאוזן, נשכני, חלק או מתקתק.
- X פאקטור – בקוניאק צעיר, כלומר החל מגיל 8, אפשר לחוש בתווים של פירות כמו תפוזים, לימונים, משמשים, אפרסק, שזיף, אגס, תאנים ועוד. קוניאק שעבר את גיל 12 יכול גם להפגין ניחוחות פרחים כמו ורדים, יסמין, יערה, שקד ועוד. הוותיקים, כלומר בני 20 שנה ויותר, כבר יתגאו גם בתווי תבלינים כמו וניל, קינמון, זנגביל ועוד.
נ.ב.
Very Special) – VS), הוא קוניאק שהתיישן לפחות שנתיים.
(Very Superior Old Pale) – VSOP התיישן בין 8-15 שנים.
Extra Old) – XO) יושן לפחות 10 שנים.
Prestige – החל מ-40 שנה עד ל-100 שנים ויותר.
